<h1>ספר השולחן הלכ' תענית שער ראשון</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ובימי התעניות האלו צועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בחצוצרות בלבד, וכמו שאמרו מקום שיש חצוצרות אין שופר, והיינו תענית צבור, וכן פירשוה הרבה מן המפרשים ז"ל. אבל בדברי הגאונים ז"ל נמצא כתוב, נהגו לתקוע בתענית בשופרות. ומנהגן תורה היא. ולפי דבריהם כשאמרו מקום שיש חצוצרות אין שופר, רוצה לומר בשעת מלחמה בגבולין שהיו מתפללין כסדר התענית, וכן כתב הרב רבי משה בר (מימון) [נחמן] ז"ל. ואם היו במקדש מתריעין בחצוצרות ובשופר. שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות. ואין תוקעים בחצוצרות ושופר כאחד אלא במקדש, שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יי'. ובשער השני יתבארו דיני תעניות אלו בג"ה.
